הַצֹּרֶךְ לְהַעֲבִיר הָלְאָה אֶת רִגְעֵי הַחֶסֶד אַחֲרֵי יִסּוּרֵי הַקְּלִיטָה,
וְהַחֲשָׁשׁ הַמִּתְלַוֶּה לֹא לִהְיוֹת מוּבֶנֶת, נוֹגַעַת.
הָרָצוֹן הָעַז וְהַדּוֹרְשָׁנִי שֶׁל הָעֲבוֹדוֹת לְהֵרָאוֹת, לְהֵחָשֵׂף,
וְהָרָצוֹן הַמִּשְׁתַּלֵּט לַעֲבֹד בַּסְּטוּדְיוֹ בְּשֶׁקֶט.
הַיְּדִיעָה שֶׁהָעֲבוֹדָה רַחֲבַת יְרִיעָה וְשֶׁיֵּשׁ שְׁלֵמוּת בְּכֻלִּיּוּתָהּ,
וְהַקֹּשִׁי לְהִתְפַּשֵּׁר בְּהַצָּגַת שׁוּלְיָה הַשְּׁבִירִים.
הַעֲמָקַת הַרשות בָּעֲשִׂיָּה – הִתְעַנְּגוּת הַחִבּוּר בְּ-ד אַמּוֹתַי
וְהַפַּחַד מֵעִרְעוּרה בַּמֶּרְחָב הַחִיצוֹנִי.
הַיְּכֹלֶת הַמִּתְפַּתַּחַת בָּעֲבוֹדָה לִהְיוֹת בְּאִי יְדִיעָה בֶּאֱמוּנָה, בְּסַקְרָנוּת
וְהָאִי וַדָּאוּת הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת שֶׁל מְקוֹמָהּ.
שִׂמְחָה עַל הָאֶפְשָׁרוּת הַנִּתֶּנֶת לִפְגֹּשׁ אֶת הנִכְסָף
וְהַיְּצִיאָה הַסּוֹתֶרֶת אֶל תְּחוּשַׁת הָאַפְסוּת.
דִּיכוֹטוֹמְיָה הִיא תְּנוּעָה – בַּת זוּגִי בִּמְחוֹל חַיַּי
הַהַשְׁרָאָה וְהַהִתְבּוֹנְנוּת – סֻלָּמוֹת הֶכְרֵחִיִּים
הַחֲשָׁשׁ הָאָמוֹרְפִי מַעֲמִיק שָׁרָשָׁיו זוֹכֵר אֶת מַעַיְנוֹתָיו הַקְּדוּמִים.
