הגיגי סטודיו

הַפַּעַר
הוֹלֶכֶת אַחֲרֵי הַצִּיּוּר,
לֹא רוֹצָה מִמֶּנּוּ,
הַמַּחְשָׁבוֹת נֶחְשָׁבוֹת פָּחוֹת
וְהַיָּד בְּשֶׁלָּהּ,
הַצַּיֶּרֶת מִתְבּוֹנֶנֶת.
הַמֶּרְחָק בֵּין הַיָּד וְהַמִּתְבּוֹנֶנֶת גָּדֵל,
זוֹ הָעֲבוֹדָה עַכְשָׁו - הַגְדָּלַת הַמֶּרְחָק,
הַגְדָּלַת הַפַּעַר בֵּין הַיָּד לָרָצוֹן הַמִּשְׁתַּלֵּט,
וּכְשֶׁמִּצְטַמְצֵם (קוֹרֶה לֹא מְעַט)
הִתְעוֹרְרוּת נְחוּצָה,
הַאֲרָכַת הַשְּׁהוּת
בְּאִי הַיְּדִיעָה -
מֶרְחַב הַבְּרִיאָה.
דיכוטומיה מס 3
הַצֹּרֶךְ לְהַעֲבִיר הָלְאָה אֶת רִגְעֵי הַחֶסֶד אַחֲרֵי יִסּוּרֵי הַקְּלִיטָה,
וְהַחֲשָׁשׁ הַמִּתְלַוֶּה לֹא לִהְיוֹת מוּבֶנֶת, נוֹגַעַת.

הָרָצוֹן הָעַז וְהַדּוֹרְשָׁנִי שֶׁל הָעֲבוֹדוֹת לְהֵרָאוֹת, לְהֵחָשֵׂף,
וְהָרָצוֹן הַמִּשְׁתַּלֵּט לַעֲבֹד בַּסְּטוּדְיוֹ בְּשֶׁקֶט.

הַיְּדִיעָה שֶׁהָעֲבוֹדָה רַחֲבַת יְרִיעָה וְשֶׁיֵּשׁ שְׁלֵמוּת בְּכֻלִּיּוּתָהּ,
וְהַקֹּשִׁי לְהִתְפַּשֵּׁר בְּהַצָּגַת שׁוּלְיָה הַשְּׁבִירִים.

הַעֲמָקַת הַרשות בָּעֲשִׂיָּה - הִתְעַנְּגוּת הַחִבּוּר בְּ-ד אַמּוֹתַי
וְהַפַּחַד מֵעִרְעוּרה בַּמֶּרְחָב הַחִיצוֹנִי.

הַיְּכֹלֶת הַמִּתְפַּתַּחַת בָּעֲבוֹדָה לִהְיוֹת בְּאִי יְדִיעָה בֶּאֱמוּנָה, בְּסַקְרָנוּת
וְהָאִי וַדָּאוּת הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת שֶׁל מְקוֹמָהּ.

שִׂמְחָה עַל הָאֶפְשָׁרוּת הַנִּתֶּנֶת לִפְגֹּשׁ אֶת הנִכְסָף
וְהַיְּצִיאָה הַסּוֹתֶרֶת אֶל תְּחוּשַׁת הָאַפְסוּת.

דִּיכוֹטוֹמְיָה הִיא תְּנוּעָה - בַּת זוּגִי בִּמְחוֹל חַיַּי
הַהַשְׁרָאָה וְהַהִתְבּוֹנְנוּת - סֻלָּמוֹת הֶכְרֵחִיִּים

הַחֲשָׁשׁ הָאָמוֹרְפִי מַעֲמִיק שָׁרָשָׁיו
זוֹכֵר אֶת מַעַיְנוֹתָיו הַקְּדוּמִים.
מקשיבה
כְּשֶׁכָּל הַשּׁוֹפְטִים,
הַמִּשְׁפָּטִים
וְעוֹבְרֵי הָאֹרַח
בְּרֹאשִׁי -
יֵלְכוּ לִישֹׁן,
אוֹ אָז אֶתְעוֹרֵר לִי
(עִם רָצוֹן),
וְאַקְשִׁיב -
אוּלַי בְּמִקְרֶה
יִשָּׁמַע מַשֶּׁהוּ אֲמִתִּי
יַרְוֶה, יַנְבִּיט,
יְשַׁכְנֵעַ
שֵׁישׁ שְׁבִיל אֶחָד
שֶׁהוּא
חַד סִתְרִי.
גל הגילוי
לצייר - כמו לתפוס גלים
מצע ריק, אורך רוח, הקשבה,
אומץ עד הגילוי הראשון.
להשתיק את הקולות,
להתאזר בסבלנות ולהמשיך.
עוד גל, כל אחד ייסורי לידה.
לאט לאט הציור המתגלה יודע
ואני יודעת שהוא יודע.
קצב הגילויים משתנה.
הידיים מציירות באור הנגלה,
רצף הנגלה הוא ההתעלות,
החיבור.
קצרים
רֵיקָה.

רֵיקָה
בָּאָה לַסְּטוּדְיוֹ
לֹא רוֹאָה,
הוֹלֶכֶת.

-----------
חֹרֶף

הַצַּיֶּרֶת נִכְנְסָה מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה
הַמִּלִּים הִתְפַּזְּרוּ, הִסְתַּתְּרוּ.
בָּא הַגֶּשֶׁם
וְהִרְעִיד.

------------
הַסֵּדֶר

הַסֵּדֶר יוֹצֵר חִבּוּרִים
הַחִבּוּרִים מַשְׁמָעֻיּוֹת
מִתּוֹכָם נוֹלָדִים צִיּוּרִים
מַסְבִּירִים לִי פָּנִים
וְגַם עוֹד
שׁוּב מְצַיֶּרֶת
שׁוּב מְצַיֶּרֶת
שׁוּב מְצַיֶּרֶת
וּבָאִים הַקּוֹלוֹת
מְשַׁדְּלִים שִׁדּוּלִים
עוֹשִׂים לִי לִרְצוֹת
לֹא לִרְצוֹת
רוֹצָה רַק לְצַיֵּר
רַק כָּכָה
הֲיֵשׁ
מִתְבַּהֵר
אחרי החגים@username
אַחֲרֵי הַחַגִּים, אַחֲרֵי בְּהוּטָן
יוֹשֶׁבֶת אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן בַּסְּטוּדְיוֹ
עַל הָרִצְפָּה מֻנָּח גְּלִיל קַנְבָס גָּדוֹל
שֶׁהֵעַזְתִּי לִקְנוֹת אַחֲרֵי יָמִים
שֶׁל מַחְסוֹר.
מַחְסוֹר עִם הַרְבֵּה שְׁמוֹת תֹּאַר וְעֶצֶם
וּבְעֶצֶם חֹסֶר בְּאוֹבְּסֶסְיָה וּדְחָפִים
יְכֹלֶת הִשָּׂרְדוּת בְּאִזּוּן עָדִין
הַגְּרָף לֹא יוֹצֵא לַטִּיּוּלִים
וְיֵשׁ מָקוֹם לִבְחִירָה מוּדַעַת
הַחְלָטָה עֵרָה לָלֶכֶת לַלֹּא נוֹדַע
בְּלִי מַשּׂוֹא פָּנִים.
לְהִכָּנֵס אֶל הַיַּעַר הַזֶּה
מְלֵא הַשֵּׁדוֹנִים וּבוֹרוֹת אֲפֵלִים
לִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוֹלוֹת וְלִבְרֹר
לָתֵת לַמְּיֻתָּרִים לַעֲבֹר
לֵהָנוֹת מִפְּעֻלַּת הַצִּיּוּר
וְלִזְכֹּר.